יום חמישי, 16 בינואר 2014

הנבואה של אחרית הימים לכל עם ישראל כמו שתוכנן מהיום לכולם

[שבח לחכמה שבתורה]
[ז] ועתה ישראל שמע תוכחת חיים הט אוזנך וחכם: [ח] הגד-לי בית ישראל על-מה כלתה רוחך באדמת זרים וזקנת בארץ נכריה: [ט] מדוע נטמאת בטמאת מתים ונמשלת עם יורדי בור: [י] על-כי-נטשת מעיני החכמה לו שמרת דרכי ה' ושכנת בטח: [יא] ועתה הקשיבה לדרכי החכמה והתבונה והצדקה ותדע דרך מצא-חיים וברכה שלום ומאור עיניים: [יב] אך איה אפוא זבולה ומי-זה בא בית-אוצרה: [יג] אולי רוזני הגויים המה השלטים על חיתו ארץ: [יד] או המשחקים בצפרי שמים או הצברים כסף וזהב למו: [טו] הבוטחים על-חילם ולא ישבעו וירכשו רכוש ללא-יועיל: [טז] אשר בכסף עמלם ודרכם במחשכים: [יז] כל-אלה ספו תמו למאכל שאול ואחרים כמוהם באו תחתימו: [יח] גם צאצאיהם ראו אור השמש גם-הם חיו עלי-ארץ: [יט] אך דרכי החכמה לא ידעו ובאורחותיה לא הלכו: [כ] גם בניהם אחריהם לא ידעוה וכלמו תעו מנתיבותיה: [כא] לא-נשמע קולה בכנען ועין לא ראתה בתימן: [כב] בני-הגר חפשוה גם רוכלי תימן ומירון כי מעמיקי עצה המה אך לא דרכו בעקבותיה: [כג] מה-גדול מעון אלוהיך ישראל מה-גדול משכן זבולו: [כד] אין חקר למרחבו ואין קץ לגבולו: [כה] רפאים שכנו-בו מלפנים אנשי-קומה וגיבורי-חיל: [כו] ולא בחר ה' במו להורותם מעגלי החכמה: [כז] ובהיפקד אורה ספו באיוולתם: [כח] אולם מי-עלה שמימה ויקחה מי-הורידה מערפלי שחק: [כט] מי-עבר אורחות ימים וימצאה ומי-בחר -בה מחרוץ: [ל] לא ידע אנוש מקומה ולא יתבונן איש בנתיבותיה: [לא] אמנם האחד הידע הכל הוא ידעה בתבונתו: [לב] הוא הכין תבל בל-תמוט וימלאה נפש חיה: [לג] האומר לחרס ויזרח ויסור למשמעתו כי-יקרא: [לד] על משמרותם יאירו הכוכבים וכי-יקרא יאמרו הננו ויזהירו בצחצחות לכבוד יצרם: [לה] הוא אלוהים אלוהינו אין ערוך לו והוא אבי כל-חכמה: [לו] ויתנה ליעקב עבדו ולישראל בחירו: [לז] ותזרח עלי-אדמה ותשכן בין יושביה: 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה